על רקע התגברות המתח הביטחוני, שוב גל של הודעות וואטסאפ מזויפות במטרה לפריצת החשבון ושיחות קוליות מטרידות ומאיימות. בראיון לרדיו ירושלים אני מסביר מה אתם צריכים לעשות.   

קובץ מידע עבור ציבור ההורים מהרצאתו של גלעד האן / חוקר סייבר: 

'בין הקישורים - מקישורים ווירטואליים לכישורי חיים'. לחצו להורדה

יום אחד גילתה דריה בת ה–16 שתמונות עירום שלה עוברות בין חבריה לשכבה. אלא שהיא מעולם לא הצטלמה כך. בשנה האחרונה חל זינוק בשימוש של בני נוער בתוכנות בינה מלאכותית כדי ליצור ולהפיץ תמונות חושפניות מזויפות. ובזמן שבארה"ב כבר מגדירים את התופעה כהטרדה מינית, בישראל מערכת החינוך והמשטרה מתקשות למצוא פתרונות למצוקת הקורבנות, שרק תלך ותחמיר

"הוא אמר שהוא לא נגע בה, רק עודד מהצד וצילם. הוא לא הבין את חשיבות העבירה".

מחרם ובריונות ועד הפצת סרטונים אינטימיים: גלעד האן, חוקר סייבר מוסמך כבר למעלה מעשרים שנה, מעביר הרצאות לבני נוער על הסכנות שברשתות החברתיות, בסמארטפונים ובמחשבים, אבל יודע שלא כולם באמת מבינים עד כמה המצב חמור. "האלימות ברשת היא לא כמו קורונה, לעולם לא יהיה אפשר לקטוע את שרשרת ההדבקה הזו אבל צריך לטפל בה על ידי חינוך"

ליאור שלו מגזין nexter של mako פורסם 20/11/20 

הפדופיל הראשון לא חיכה אפילו דקה

בשנתיים האחרונות טופלו במשטרה יותר מ-10,000 אירועים של פגיעה בקטינים ברשת, יותר משליש מהם עבירות מין. בניסיון להבין מי ומה אורב לקטינים, כתבתנו ליאור שלו פתחה פרופיל פיקטיבי של ילדה בת 13 בארבע רשתות חברתיות. את הפנייה המינית הראשונה היא קיבלה בתוך 57 שניות. מיד אחר כך הגיעו ההצעות לדייטים וניסיונות ההדחה לזנות. אזהרה: הכתבה מכילה חומרים קשים לקריאה ולעיכול

ליאור שלו מגזין mako פורסם 30/01/20 

בשנים האחרונות יש ירידה מדאיגה בגיל (פגיעה בילדים צעירים מאוד) הנפגעים,

לצד עליה משמעותית וקשה של עוצמת הפגיעה/ הכאב.

(מאמר מהבלוג של ליאורה חיים).

לאחרונה מתקבלים דיווחים על יותר ויותר ילדים ובני נוער שנחשפו ליישום חדש, לשיחות וידאו רנדומליות. 

מי שדוחף אותם להשתמש בה הם אלילי הנוער; היוטיוברים. בפועל השיחות נסובות סביב מין. הורים יקרים, האחריות כולה עליכם. חוקר הסייבר והמחשב גלעד האן מכיר את התופעה ודבריו מאוששים את הפחדים הכי גדולים של הורים. "קיבלנו אלפי דיווחים על בני נוער וילדים, חלקם מאוד צעירים, שנחשפו ליישום ולפגיעות הרבות בו. 

האן מקדיש את זמנו לחקר הסכנות ברשת ואף מרצה ברחבי הארץ על הנושא, לדבריו, הוא ממליץ על  תוכנת בקרת הורים, שמאפשרת מעקב אחרי התכנים אותם הילדים מורידים וכן מאפשרים חסימת תוכן לא ראוי.

לאחרונה פנו אלי מספר הורים בשאלה בנושא מתן סמארטפון לילדים שעולים לכיתה א' או באיזה גיל מומלץ לתת את הסמארטפון הראשון? 

הספר "קספר, סקי והדוב הירוק" שנכתב על ידי מרליס סלגרס ויוצא לאור בשיתוף חברת 'מעבדת קספרסקי', 

מסייע לילדים בגילאי 9-5 להבין ולהפנים את הסכנות האורבות במרחב הוירטואלי. 

הדמויות בספר וסיפור המעשה מתאימים לעולם התוכן של הילדים ולרמת ההבנה שלהם. דרך הסיפור יכולים הילדים להבין סיטואציות הקשורות בבריונות ברשת, גניבת סיסמאות, גלישה לאתרים לא מתאימים לילדים ועוד. 

הספר מומלץ מאוד כאמצעי המייצר עבורנו כהורים ומחנכים תשתית לשיח הדדי פתוח ודינמי בנושא של התנהלות נבונה ברשת.

הורים - אני ממליץ לכם במקביל לקריאת הספר לקרוא בעיון את רשימת ההמלצות שהכנתי, אשר תסייענה לכם להגן על ילדיכם מפני סכנות הרשת. 

"אנחנו מקבלים 45 פניות ביום מהורים לילדים שעוברים שיימינג ברשת", ציין גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב, בראיון לניב רסקין. "האלימות לא נגמרת בחצר בית ספר, רק מתפרצת שם. הכל נמצא ברשתות החברתיות והפגיעה הנפשית כואבת יותר מזו הפיזית". 

מערכת חדשות הבוקר | חדשות הבוקר | פורסם 07/02/18 08:49 

השיטה החדשה להשתלט על הסמארטפון

מכת גניבות הסמארטפונים היא ממזמן כבר תופעה. לאחרונה עלו הפורצים על שיטה חדשה לקבל את הסיסמה שלכם ולפרוץ את המכשיר. ברגע שמכשיר נפרץ אין מה לעשות. גם אם תגישו תלונה במשטרה הסיכויים קלושים. "זאת כבר הפעם השנייה שזה קורה לי", מספר לקוח שנפגע,"זה מאוד מאוד מתסכל"

לקראת "השבוע הלאומי לגלישה בטוחה", הכנו לכם סקירה מקיפה בעזרתו האדיבה של גלעד האן - חוקר עבירות ופשעי מחשב – על הסכנות החדשות והישנות במרחב הווירטואלי ואיך תגנו על ילדיכם מפניהן.

פברואר 18, רונית רוזנאי אבן הר, מערכת "כמהזה?"

כתבה בנושא בריונות רשת / גלובס / יעל בן ישראל.

חרמות, פורנו, נאצות, קללות, עלבונות, הפצה של תמונות עירום, פתיחת חשבונות פיקטיביים. ילדים, כידוע, הם עם קשה. ובמרחב הווירטואלי האלימות אינה יודעת גבולות. איך מזהים את הסימנים? למה ניתוק מהרשת עושה יותר נזק מתועלת? ואילו אפליקציות עוזרות להורים לשמור על יקיריהם בלי לפגוע בפרטיותם.

(מאתר איגוד האינטרנט הישראלי, 21.5.2020)

רבים מכירים ומשתמשים ביום יום במונח 'שיימינג' (Shaming או ביוש). אולם לא מדובר במונח משפטי. המסגרת המשפטית הקרובה ביותר לתופעת השיימינג (אם כי לא היחידה) היא דיני לשון הרע, שכן מול כל מבייש ניתן למצוא את מושא הביוש – המבויש. בסקירה זו ננסה לתת רקע כללי על העקרונות המרכזיים בדיני לשון הרע בישראל, בדגש על פרסום לשון הרע ברשת האינטרנט.

משדר מיוחד ציון "השבוע הלאומי לגלישה בטוחה באינטרנט" בסימן "סוף שיתוף במחשבה תחילה"

שדרים: לאה זרבילוב, עדן עובדיה, יובל האס, שרה אדם, אריאל דוידוביץ, אושר מוזס, שליו קודי, ויונתן כהן.

גלעד האן - חוקר עבירות ופשעי מחשב בצוות עבירות הסייבר של המשטרה יסביר על הסכנות האורבות לנו ברשת, איך לזהות אותן ובמקרה הצורך איך להתמודד איתן.

נירית צוק - מומחית למחקר תרבות הנוער ומנכ"לית פורטל ההורות "עשר פלוס", מגזין אינטרנט להורים לילדים מתבגרים, תציג זווית מעניינת להשפעת האינטרנט על החיים שלנו. נשוחח גם על שיימיניג, תופעת הבריונות ברשת, וגם על איך ליצור תדמית חיובית ברשת

פרופסור יאיר עמיחי המבורגר, מכהן כראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבינתחומי הרצליה. יציג לנו כיצד הזהות שלנו עלולה להשתנות במרחב האינטרנטי, איך מצד אחד האינטרנט מעניק לנו תחושת ביטחון ואילו מצד שני גורם לנו להתנהגויות מסוכנות, פוגעניות ולעיתים אף גורם לנו לחוש בדידות וניכור דווקא בעידן ה"שיתוף"

"ילדים ובני-נוער הם בעלי סקרנות לתחום המין, ומסיבה זו עלולים מסיבות שונות לחפש קשרים ומערכות יחסים עם זרים מתוך סקרנות וללא בקרה. עברייני מין ברשת מכוונים עצמם אל ילדים אלה, ופעמים רבות פונים אליהם ישירות באמצעות הקונטקסט המיני. הילדים לא תמיד מבינים את ההקשר המלא של הפנייה אליהם, ונופלים קורבן לפגיעה."

האן מסביר, שפיתוי הילדים נעשה באמצעות הפגנת תשומת לב, פנייה אל הרגש, טוב לב ואף הצעת מתנות במטרה לרכוש את אמונם; הפוגעים מקשיבים לבעיות שלהם, מזדהים איתם, מעודכנים במוזיקה שהם שומעים, בקיאים בתחביבים ובאופנה עכשווית, וכך באופן הדרגתי מנמיכים עכבות, ורוכשים את אמון הילדים עד להצעה ליצירת קשר פיזי.

בני נוער, הורים ומסכים בישראל: סקר שימושים ופערים (קיץ 2022).

מתוך האתר האינטרנט של איגוד האינטרנט הישראלי - לנתוני הסקר המלא כנסו לקישור